רש"י על בכורות ל״ט ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בכורות ל״ט ב:י״ג
13 גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: נִפְגַּם וְלֹא נִיטַּל, כִּיס וְלֹא זַכְרוּת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: נִפְגַּם וְלֹא נִיטַּל, כִּיס וְלֹא זַכְרוּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם: מַעֲשֶׂה בְּעִינְבָּל אֶחָד שֶׁנְּטָלוֹ זְאֵב וְחָזַר לְאֵיתָנוֹ.
פירוש רש"י על בכורות ל״ט ב:י״ג
13 גמ' נפגם - הזובן הוי מום לא הדר בריא:
14 ולא ניטל - דניטל לא הוי מום דחוזר לאיתנו:
15 כיס - אם נפגם הוי מום אבל זכרות גיד עצמו שנפגם לא מום הוא דמעלה ארוכה:
16 שנטל זאב - את כל הזובן: