רש"י על ביצה ח׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה ז׳ ע״ב:כ״ד רש"י על ביצה ח׳ ע״א:ג׳ »

1 ביצה פתח ↗

וְהָא קָא עָבֵיד גּוּמָּא! כִּדְרַבִּי אַבָּא. דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא: הַחוֹפֵר גּוּמָּא בְּשַׁבָּת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לַעֲפָרָהּ — פָּטוּר עָלֶיהָ.

2 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

ערש״י ביצה ח׳ א׳ ד״ה פטור מקלקלים פטורים ובשיטה מקובצת תרי דרבנן מותר לכתחלה ועתוס׳ ד״ה ואינו וצ״ל מ״ע כיסוי התירו כאן ולק״מ משופר תקפ״ו דאל״כ לב״ה לכתחלה נמי ע׳ במהר״מ מלובלין ז״ל וסובר רש״י מוקצה נמי לתלמודא דידן אסור אף דיעבד עתוס׳ ד״ה אמר רב יהודה והדברים ארוכים ואי״ה בסי׳ תצ״ח במ״א למ״ד יבואר. ושם ולטעמיך בדקר נעוץ להר״מ ז״ל ספק מדרבנן לחומרא ופסק משאצ״ל חייב צ״ע:

1 והא קא עביד גומא - וחייב משום בנין:

2 פטור עליה - כדמפרש טעמא בפ"ק דחגיגה דכיון דאינו צריך אלא לעפרה ולא לגומא אינו בונה ולא חורש אלא מקלקל וכל המקלקלים פטורים:

1 באר יצחק פתח ↗

ובביצה דף ח' ע"א ברש"י ד"ה והא קא עביד גומא דכתב דחייב משום בונה וכמבואר בשבת דף ע"ג דגומא בבית חייב משום בונה, ולשיטת התוס' דס"ל דבנין ביו"ט מותר לצורך קצת, א"כ קשה מאי מקשה הא קעביד גומא הא לא הוי בזה רק איסור דרבנן, אכן לפמש"כ דאף דכתישה לא הוי רק איסור דרבנן ע"כ מקשה הש"ס שפיר בפשיטות והא קעביד כתישה, ובפרט לשיטת הפ"י דכתישה שאינו באבנים מקורזלות לא נאסר אלא מדרבנן, א"כ ה"ה במה דמקשי והא קעביד גומא ג"כ יש לומר דכיון דעכ"פ אסור מדרבנן א"כ איך הקילו משום מצות כסוי, וכמו בשופר של ר"ה דאין מעבירין עליו את התחום כו', ורק בחופר גומא וא"צ אלא לעפרה דאז הוי תרתי דרבנן בזה הקילו משום שמחת יו"ט.

« רש"י על ביצה ז׳ ע״ב:כ״ד רש"י על ביצה ח׳ ע״א:ג׳ »