רש"י על ביצה ז׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה ז׳ ע״א:א׳ רש"י על ביצה ז׳ ע״א:ג׳ »

2 פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי לַאֲכִילָה קָא בָּעֵי לְהוּ, וְהַאי דְּקָאָמַר דְּפָחֲיָא — מִשּׁוּם דִּצְרִיבָן, לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְמִיתְּבָא לֵיהּ בֵּינֵי בֵּינֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

פירוש רש"י על ביצה ז׳ א:ב׳

2 פשיטא - דמקח טעות הוא דהא בהדיא אמר ליה דפחיא:

3 דצריבן - לשון מבושלות כל צרכן כמו צרבת ויקרא יג כויה שבשול:

4 ונפקא מינה - בין מאן דבעי להו לאכילה בין מאן דבעי להו לאפרוחים:

5 למיתבא ליה דביני ביני - להחזיר לו דמי מעלה שבין ביעי דפחיא לביעי דשחוטה ואי בעי להו לאכילה אין המקח בטל דהא בני אכילה נינהו אלא שאלו יפים מהם ויחזיר לו דמי מעליותן:

6 קא משמע לן - רבי אמי דסתם מאן דבעי ביעא דפחיא לאפרוחים בעי להו ואין אלו שוין לו כלום:

« רש"י על ביצה ז׳ ע״א:א׳ רש"י על ביצה ז׳ ע״א:ג׳ »