רש"י על ביצה ל״ג א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה ל״ג ע״א:ג׳ רש"י על ביצה ל״ג ע״א:ה׳ »

4 חִזְרָא, רַב נַחְמָן אָסַר, וְרַב שֵׁשֶׁת שָׁרֵי. בְּרַטִּיבָא — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. כִּי פְּלִיגִי — בְּיַבִּשְׁתָּא. מַאן דְּאָסַר, אָמַר לָךְ: לֹא נִתְּנוּ עֵצִים אֶלָּא לְהַסָּקָה. וּמַאן דְּשָׁרֵי, אָמַר לָךְ: מָה לִי לִצְלוֹת בּוֹ, מָה לִי לִצְלוֹת בְּגַחַלְתּוֹ?

פירוש רש"י על ביצה ל״ג א:ד׳

4 חזרא - ענף עץ שהוא חד כקוץ וראוי לתקעו בצלי כמין שפוד ולצלות בו:

5 ר"נ אסר - ביו"ט משום דמוקצה נינהו לטלטל שלא עשאו לכלי מבעוד יום:

6 ברטיבא - שאינו ראוי לטלטלו אפילו להסקה דכ"ע לא פליגי דאסור:

7 מה לי לצלות בו - לתחבו לתוכו:

8 מה לי לצלות בגחלתו - הרי ראוי לטלטלו לעשותו גחלת וצולה בה:

« רש"י על ביצה ל״ג ע״א:ג׳ רש"י על ביצה ל״ג ע״א:ה׳ »