רש"י על ביצה כ״ו ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ביצה כ״ו ב:ז׳
7 אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְיקָא. דְּקָתָנֵי, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין מוּמוֹ נִיכָּר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן. מַאי אֵין מוּמוֹ נִיכָּר? אִילֵּימָא שֶׁאֵין מוּמוֹ נִיכָּר כְּלָל — פְּשִׁיטָא, צְרִיכָא לְמֵימַר?
פירוש רש"י על ביצה כ״ו ב:ז׳
7 דיקא - כי הך דאייתי רב אושעיא:
8 אי נימא שאין מומו מאתמול כלל - שלא היה בו שום מום:
9 צריכא למימר - בתמיה וכי צריך היה רבי שמעון לומר לר' יהודה בן מחלוקתו כן והלא רבי יהודה אית ליה מוקצה ונהי דרואין מומין סבירא ליה האי מיהא אסור דמוקצה הוא: