רש"י על ביצה כ״ג ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה כ״ג ע״ב:ב׳ רש"י על ביצה כ״ג ע״ב:ד׳ »

1 ביצה פתח ↗

מַתְנִי׳ עֲגָלָה שֶׁל קָטָן — טְמֵאָה מִדְרָס, וְנִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת, וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים.

2 שבת פתח ↗

וְרַבִּי יוֹחָנָן לָא בָּעֵי מֵעֵין מְלָאכָה רִאשׁוֹנָה? וְהָתַנְיָא: ״וְכׇל כְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו וְגוֹ׳״ — יָכוֹל כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, כָּפָה תַּרְקַב וְיָשַׁב עָלֶיהָ יְהֵא טָמֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַזָּב״ — מִי שֶׁמְיוּחָד לִישִׁיבָה, יָצָא זֶה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: עֲמוֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ.

3 ביצה פתח ↗

4 ביצה פתח ↗

5 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

"לעשות חריץ" לשון הגמרא שם, וחפירה היא תולדה של חורש רש"י ביצה כג:. והמהר"ל לומד כדברי תוספות בשבת קי: ד"ה תלמוד שלא רק במלאכת שבת אמרינן ש"דבר שאינו מתכוון" מותר משום ש"מלאכת מחשבת" שמות לה, לג אסרה תורה, אלא שהוא הדין בכל איסוריה של תורה. ולכך אין להגביל הלכה זו להלכות שבת דוקא. או אפשר שהמהר"ל לומד כריטב"א ביומא לד:, שלמדים משבת לכל התורה, ושבת בנין אב לכולם. וכן הוא בפני יהושע שבת מב.

1 מתני' עגלה של קטן - שעושין לו לשחוק ויושב עליה ומטלטלין אותו עליה:

2 טמאה מדרס - אם התינוק זב נעשית העגלה אב הטומאה דמיוחדת לישיבה היא דהא סומך קטן עליה נמצאת שהיא מיוחדת לו לישיבה ואין אומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו דאילו לא מיחדא להכי לא הות אב הטומאה כדתניא יכול כפה סאה וישב עליה כו' שבת דף נט.:

3 ונטלת בשבת - דתורת כלי עליה:

4 ואינה נגררת - בשבת:

5 אלא על גבי כלים - על גבי בגדים מפני שעושה חריץ בקרקע וחופר חייב משום חורש:

« רש"י על ביצה כ״ג ע״ב:ב׳ רש"י על ביצה כ״ג ע״ב:ד׳ »