רש"י על ביצה כ״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה כ״ג ע״א:ב׳ רש"י על ביצה כ״ג ע״א:ד׳ »

3 וּמַאי שְׁנָא מִמּוֹלְלוֹ וּמֵרִיחַ בּוֹ וְקוֹטְמוֹ וּמֵרֵיחַ בּוֹ? הָתָם — רֵיחָא מִיהָא אִיתָא, וְאוֹסוֹפֵי הוּא דְּקָא מוֹסִיף רֵיחָא. הָכָא — אוֹלוֹדֵי הוּא דְּקָמוֹלֵיד רֵיחָא. רָבָא אָמַר: עַל גַּבֵּי גַּחֶלֶת נָמֵי מוּתָּר, מִידֵּי דְּהָוֵה אַבִּשְׂרָא אַגּוּמְרֵי.

פירוש רש"י על ביצה כ״ג א:ג׳

3 מאי שנא ממוללו ומריח בו - דתניא במשילין גבי עצי בשמים מוללו בין אצבעותיו כדי להוציא ריחו או קוטמו שיהא מקום הקטימה לח ונותן ריח ובתלושין קמיירי:

4 רבא אמר על גבי גחלת נמי מותר - כשמואל דאוכל נפש הוא עשון פירות זה ושוה לכל נפש ואי משום כבוי והבערה ואולודי ריחא מידי דהוה אבשרא אגומרי דאיכא כל הני ושרי:

« רש"י על ביצה כ״ג ע״א:ב׳ רש"י על ביצה כ״ג ע״א:ד׳ »