רש"י על ביצה כ״ב א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה כ״ב ע״א:ה׳ רש"י על ביצה כ״ב ע״א:ז׳ »

6 עוּלָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב יְהוּדָה, קָם שַׁמָּעֵיהּ זְקַף לֵהּ לִשְׁרָגָא. אֵיתִיבֵיהּ רַב יְהוּדָה לְעוּלָּא: הַנּוֹתֵן שֶׁמֶן בַּנֵּר — חַיָּיב מִשּׁוּם מַבְעִיר, וְהַמִּסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ — חַיָּיב מִשּׁוּם מְכַבֶּה! אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתַּאי.

פירוש רש"י על ביצה כ״ב א:ו׳

6 קם שמעיה - דעולא:

7 זקף לשרגא - שהיה רוצה שיסתלק השמן לאחוריו ולא ימשך אחר הפתילה ותכבה:

8 שרגא - נר של חרס קרויזו"ל בלע"ז:

9 הנותן שמן בנר - בשבת:

10 המסתפק - הנוטל ממנו ואוכל:

11 חייב משום מכבה - וכבוי בי"ט לא אשתרי:

12 לאו אדעתאי - עשה השמש מה שעשה:

« רש"י על ביצה כ״ב ע״א:ה׳ רש"י על ביצה כ״ב ע״א:ז׳ »