רש"י על ביצה כ״ב א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ביצה כ״ב א:י״ג
13 בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אָשֵׁי מֵאַמֵּימָר: מַהוּ לִכְחוֹל אֶת הָעַיִן בְּיוֹם טוֹב? הֵיכָא דְּאִיכָּא סַכָּנָה, כְּגוֹן: רִירָא, דִּיצָא, דְּמָא, דִּמְעֲתָא, וְקַדַּחְתָּא, וּתְחִלַּת אוּכְלָא — לָא מִבַּעְיָא לִי, דַּאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת שְׁרֵי. כִּי קָמִבַּעְיָא לִי, סוֹף אוּכְלָא וּפַצּוֹחֵי עֵינָא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר.
פירוש רש"י על ביצה כ״ב א:י״ג
13 למכחל עינא - לשום בו כחול לרפואה:
14 רירא - שעושה ריר ביב"א והוא שקורין קציד"ה בלע"ז שהוא עושה ריר שמגליד תמיד:
15 דיצא - פי' שנוקב כמו מחט כמו דץ ביה מידי חולין דף צג::
16 דמא - שנקנ"ר:
17 דמעתא - מדמעת תמיד:
18 קדחתא - לשון קדחה באפי דברים ל״ב:כ״ב שורפת והוא שקורין איתקלפיישו"ן:
19 תחלת אוכלא - תחלת החולי של כל אלו:
20 דאפילו בשבת שרי - כדאמרינן במסכת ע"ז דף כח: שורייני דעינא באובנתא דלבא תלו:
21 סוף אוכלא ופצוחי עינא - שקרוב להתרפאות הוא ואינו כוחל אלא להגיה מאורו: