רש"י על ביצה כ״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה כ״א ע״א:ג׳ רש"י על ביצה כ״א ע״א:ו׳ »

4 וְטַעְמָא מַאי? בְּהֵמָה חֶצְיָהּ שֶׁל גּוֹי וְחֶצְיָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מוּתָּר לְשׇׁחְטָהּ בְּיוֹם טוֹב, דְּאִי אֶפְשָׁר לִכְזַיִת בָּשָׂר בְּלֹא שְׁחִיטָה. אֲבָל נְדָרִים וּנְדָבוֹת אָסוּר לְשׇׁחְטָן בְּיוֹם טוֹב, דְּכֹהֲנִים כִּי קָא זָכוּ — מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ.

פירוש רש"י על ביצה כ״א א:ד׳

4 וטעמא מאי - סוגיא דגמרא הוא:

5 כהנים משלחן גבוה קא זכו - בחזה ושוק וה"ה לבעלים בשאר הבשר כעבד הנוטל פרס מבית רבו נמצאת כל השחיטה לשם גבוה:

« רש"י על ביצה כ״א ע״א:ג׳ רש"י על ביצה כ״א ע״א:ו׳ »