רש"י על ביצה כ׳ א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ביצה כ׳ א:ד׳
4 יָתֵיב מָרִימָר וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָרִימָר: אַתּוּן הָכִי מַתְנִיתוּ לַהּ, אֲנַן כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן מַתְנִינַן לַהּ.
פירוש רש"י על ביצה כ׳ א:ד׳
4 להא שמעתא - דהאומר הרי עלי תודה ואצא בה ידי חגיגה:
5 משמיה דנפשיה - ולא אמר לה בלשון בעיא אלא מאליו אמרה האומר הרי עלי תודה ואצא בה ידי חגיגה הריני נזיר ואגלח ממעות מעשר שני נדור ואינו יוצא נזיר ואינו מגלח:
6 אתון הכי מתניתו לה - מאליה ולא משמיה דר' יוחנן:
7 אנן כדבעא מיניה ריש לקיש מר' יוחנן מתנינן לה - דאהדר ליה ר' יוחנן הכי: