רש"י על ביצה י״ג ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ביצה י״ג ע״ב:י׳ רש"י על ביצה י״ג ע״ב:י״ג »

1 ביצה פתח ↗

מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: וְלָא, וְהָא גׇּרְנָן לְמַעֲשֵׂר, דִּתְנַן: אֵיזֶהוּ גׇּרְנָן לְמַעֲשֵׂר? הַקִּשּׁוּאִין וְהַדִּלּוּעִין — מִשֶּׁיְּפַקְּסוּ. וְשֶׁלֹּא פִּקְּסוּ — מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵמָה. וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי בְצָלִים — מִשֶּׁיַּעֲמִיד עֲרֵמָה. וְאֵלּוּ גַּבֵּי שַׁבָּת — הַעֲמָדַת עֲרֵמָה פָּטוּר.

2 ביצה פתח ↗

3 רש״ש על משנה מעשרות פתח ↗

במשנה ירק כו'. הנאגד עמש"כ בס"ד בק"א להט"א בר"ה י"ב ועוד נל"פ דהנאגד ר"ל דדרכו ליגדל באגודה כמו כרוב בל"א קרויט שדרכו להכרך עלה על עלה וכדומה דומיא דמשיפקסו דמשמע מפירש"י בביצה וב"מ דר"ל מאליהם. והשתא הוויין שפיר תרי גווני ירק:

4 דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

ואין עימור אלא בגדולי קרקע. עי' במג"א בסי' ש"מ ס"ק ט"ו וט"ז עיי"ש. ובמס' ביצה ל"א ע"א מביאין עצים מן השדה וכו' בתוס' בד"ה מן הקשו הא מעמר הוי אב מלאכה וכתב וי"ל דלא שייך מעמר אלא במקום שגדלים שם כדמוכח במס' שבת ע"ג ע"ב עכ"ל ועי' דף י"ג ע"ב ואלו גבי שבת העמדת ערמה פטור וברש"י בד"ה ושלא וכו' ולענין שבת משהביא בצלים לביתו אין העמדת ערמה מלאכה עכ"ל ובהעמיד ערמה כתב שעושה כרי עיי"ש ומזה אין הכרע כ"כ די"ל בשדה הוי כה"ג מעמר אבל בבית שהוא כמכונס רק שעושה כרי לא הוי מלאכה ובר"ן ל"א שם כתב משום מעמר ומותר ביו"ט אבל בדף ל"ג חזר מזה ועיין בשער המלך פ"ב הי"ד מהל' יו"ט מ"ש בזה עיי"ש ועי' בצל"ח ל"א שכתב דמחלוקת רשב"א ורבנן במכונסין בקרפף תליא אם משום עמור או מוקצה עיי"ש ובמס' שבת ע"ד ע"ב אמר אביי האי מאן דעבד חלתא חייב י"א חטאות וברש"י חלתא כוורת של קנים עכ"ל ובסמ"ג סי' ס"ה ל"ת כתב ואחד מן החטאות הוא מפני כינוס העצים עיי"ש ובמגן אבות בשם הסמ"ג דאפי' שלא במקום גדולן שייך עימור עיי"ש ואנכי רואה בסמ"ג להיפוך ואולי צ"ל שם הר"ן גם בסמ"ק כתב כדעת התוס' הנ"ל ועי' במג"א בסי' ש"מ ס"ק ט"ז ובס' יראים עמוד זמנים שכתב לפיכך יזהר אדם שלא לאסוף פירות יחד דהוי כמעמר עכ"ל נראה דס"ל אפי' שלא במקום גדולו דבמקום גדולו מאי נאמר בזה הרי זה הוי המעמר ובמגן אבות הקשה ממס' שבת קמ"ב נוטל כלכלה ואבן בתוכה וכו' ולערינהו וכו' דהרי יהיה אסור לכנסן משום עימור לדעת הסוברים דשייך בכ"מ עימור וכתב לחלק דלא שייך עימור אלא ביש בו צורך כמו הרוח מפזרתן עיי"ש אבל י"ל לערות אותם במקום אחד דנראה דוקא במפוזר שייך עימור ולא בסמוכין זה לזה האסיפה לכלי לא נקרא עימור ועי' עוד במס' שבת קמ"ג ע"ב נתפזרו לו פירות בחצר מלקט על יד וכו' אבל לא לתוך הסל וכו' שלא יעשה כדרך שעושה בחול עיי"ש ונראה דוקא בשדה שייך עימור ורק משום עובדא דחול אסור שם ועיין בר"ן שם עיי"ש. ועי' להלן פכ"א הל' י"א שכתב רבינו משום מעמר עיי"ש:

1 והרי גרנו של מעשר - כלומר הרבה מלאכות שאמרו שהן קובעות גורן למעשר לאסרו באכילת עראי ומותרות בשבת:

2 איזהו גרנן למעשר - לעיל מינה איירי בפירות וקאמר אימתי גמר מלאכתן ליקבע למעשר:

3 משיפקסו - משניטל פקס שלהן והוא כמין פרח בראשו כמו שיש בתפוחים ונופל מאליו כשמתיבש:

4 ושלא פקסו משיעמיד ערמה - כלומר ואם עד שלא פקסו העמיד ערמה מהן כמין כרי הוקבעו אלמא העמדת ערמה הויא גמר מלאכה למעשר ולענין שבת משהביא בצלים לביתו אין העמדת ערמה מלאכה:

« רש"י על ביצה י״ג ע״ב:י׳ רש"י על ביצה י״ג ע״ב:י״ג »