רש"י על בבא בתרא ה׳ א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא בתרא ה׳ ע״א:א׳ רש"י על בבא בתרא ה׳ ע״א:ג׳ »

2 יוֹמָא חַד הֲוָה קָא גָדֵר דִּיקְלֵי, אֲמַר לֵיהּ לַאֲרִיסֵיהּ: זִיל שְׁקוֹל מִנֵּיהּ קִיבּוּרָא דַאֲהִינֵי. אֲזַל לְאֵתוֹיֵי, רְמָא בֵּיהּ קָלָא. אֲמַר לֵיהּ: גַּלִּית דַּעְתָּךְ דְּמִינַּח נִיחָא לָךְ; לָא יְהֵא אֶלָּא עִיזָּא בְּעָלְמָא, מִי לָא בָּעֵי נְטִירוּתָא? אֲמַר לֵיהּ: עִיזָּא בְּעָלְמָא, לָאו לְאַכְלוֹיֵי בָּעֲיָא? אֲמַר לֵיהּ: וְלָא גַּבְרָא בָּעֵית דְּמַיכְלֵי לַהּ?

פירוש רש"י על בבא בתרא ה׳ א:ב׳

2 יומא חד הוה גדר - רוניא היה גודר תמרים מדקל שבשדהו:

3 קיבורא דאהיני - אשכול של תמרים משל רוניא ובפניו:

4 רמא ביה קלא - גער בו רוניא באריסיה דרבינא:

5 א"ל - רבינא גלית אדעתיך שחביבין הדקלין עליך וניחא לך בשמירתן:

6 לא יהא אלא עיזי בעלמא מי לא בעית כו' - כלומר אפי' אינך ירא מן הגנבים צריך אתה לשמרן מן העזים:

7 ולאו גברא בעית לאכלויי - להזעיק ולגעור בהן וירעם מתרגמי' אכלי תהלים יח וכן כל לשון הכרזה בתרגום יהונתן:

« רש"י על בבא בתרא ה׳ ע״א:א׳ רש"י על בבא בתרא ה׳ ע״א:ג׳ »