רש"י על בבא בתרא י״ב ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא י״ב ב:ז׳
7 אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה: קוֹדֶם שֶׁיֹּאכַל אָדָם וְיִשְׁתֶּה, יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי לְבָבוֹת; לְאַחַר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה – אֵין לוֹ אֶלָּא לֵב אֶחָד. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ נָבוּב יִלָּבֵב״ – וּכְתִיב: ״נְבוּב לֻחֹת״, וּמְתַרְגְּמִינַן: חֲלִיל לוּחִין.
פירוש רש"י על בבא בתרא י״ב ב:ז׳
7 איש נבוב - כשהוא חלול בלא כרס מלאה:
8 ילבב - כמה לבבות שאינו מסכים לדעת שלמה: