רש"י על בבא בתרא י״א ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 אבל מייחד ליה פיתחא - שהיה לו פתח לסוף ביתו אצל החפירה ודרך אותו פתח היה רגיל להשליך הגרעינין וליטלן אין לו בחצר בשביל החפירה אלא ד' אמות שלפני אותו פתח:
2 אכסדרה - שיש לו מן הפתח לחצר:
3 אין לו ד' אמות - בחלוקת החצר:
4 טעמא מאי - אמור רבנן שיש לפתח בית ד' אמות בחצר:
5 משום פירוק משאו - שיפרק שם משאו מעל חמורו לפי שסתם בית אינו פנוי מכלים ואי אפשר להכניס חמור עם משאו בבית לפרק לשם:
6 הכא - באכסדרה כיון דאית לה דפנות אפשר דמעייל לגאו ומפרק:
7 אכסדרה דבי רב - דפנות סביב לה אלא שמוקפות חלונות:
8 אכסדרה רומייתא - מוקפות דפנות נמוכות שאין מגיעות לתקרה:
9 בית שער - בית קטן שלפני פתח טרקלין וקורין לו פורק"א בלע"ז:
10 מרפסת - אלויי"ר והרבה פתחי עלייה פתוחין לו וכולן עולין דרך סולם אחד שקורין דגרי"ד:
11 אין להן אלא ארבע אמות - בין כולן אצל רגלי הסולם:
12 לול של תרנגולין - בית קטן שמגדלין בו תרנגולין ויש לו פתח לחצר:
13 יש לו ד' אמות - בחצר או לא:
14 מטפס ועולה - התרנגול מטפס וטורח ועולה דרך ראש הכותל לתוך הלול:
15 בית חציו מקורה כו' - ופתוח לחצר יש לו ד' אמות בחצר או לא:
16 לא מבעיא קירויו מלגיו - והחצי שאינו מקורה לצד החצר דאין לו ארבע אמות בחצר דהא אפשר דמעייל חמור במשאו ומפרק שם שאין דרך לתת כלים בחצר שאינו מקורה:
17 אלא אפי' קירויו לצד החוץ - וגילוייו לצד פנים נמי אין לו ד' אמות דהא אפשר דמעייל חמור עד הגילוי ומפרק:
18 למבוי אחר - כגון בית שבין שני מבואות:
19 בני מבוי מעכבין - אבני מבוי אחר שאינו רגיל אצלם:
20 אכסניא - חיל של מלך המוטל על בני העיר לתת להן אכסניא בבתיהם:
21 לפי בני אדם - הדרים בבית:
22 מתחלקת לפי פתחים - לזבל שדות לפי שדרך הפתחים השליכו שם עד שנעשית אשפה:
23 שבקש לסתום כנגד פתחו - להקיף מחיצה סביבות ד"א שיש לו במבוי כנגד פתחו:
24 שמרבה עליהם הדרך - שההולך מראשו עד צד סופו צריך להקיף סביב המחיצה:
25 חמש חצרות הפתוחות למבוי - זו אצל זו לארכו וסתם מבואות סתומין הן בסופן ואחד מקצותיו פתוח לר"ה:
26 כולם משתמשות במבוי עם החיצונה - כנגדה שהרי לכולם יש דרך במבוי לצאת דרך ראשו לרה"ר וכל שיש לו דרך יש לו תשמיש שאינו מעכב דרך המבוי:
27 והחיצונה משתמשת לעצמה - כנגדה ברוחב המבוי אבל לא כנגד חברותי' שאין לה עליהן דרך:
28 משתמש' לעצמה - לבדה וקשיא לרב הונא דאמר כולן מעכבין ואפי' החצונים מעכבין על הפנימיים:
29 היה סתום - שהיה לו מקודם פתח פתוח לו וסתמו ולאחר זמן נמלך לפותחו:
30 כולם משתמשין במבוי - בכל המבוי ואפי' חיצון על הפנימי:
31 שלא פרץ פצימיו - כשנסתם פתחו לא סלק מזוזתו ומשקוף ומפתן דגלי דעתיה דלא סילק נפשיה וסופו לפותחו לאחר זמן: