מקור משנה אבות ה׳:ט״ז
1 כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר, בָּטֵל דָּבָר, בְּטֵלָה אַהֲבָה. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, אֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. אֵיזוֹ הִיא אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר. וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר, זוֹ אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן:
פירוש רש"י על משנה אבות ה׳:ט״ז
1 תלויה בדבר. בכל דבר אהבה שבעולם ולא מחמת קורבה וריעות:
2 בטל דבר בטלה אהבה. כגון אמנון שלא אהב את תמר אלא לשם ניאוף וכו' וכתיב גדולה שנאה אשר שנאה וגו':