רש"י על משנה אבות ה׳:י״א

« רש"י על משנה אבות ה׳:י׳ רש"י על משנה אבות ה׳:י״ב »

1 אַרְבַּע מִדּוֹת בַּדֵּעוֹת. נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, יָצָא שְׂכָרוֹ בְהֶפְסֵדוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ. קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת, חָסִיד. נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת, רָשָׁע:

פירוש רש"י על משנה אבות ה׳:י״א

1 יצא שכרו שהוא מקבל שכר במה שנוח לרצות בהפסדו שהוא מפסיד במה שהוא נוח לכעוס שכל שעה צריך דמים לפייסו ואינו נשכר כלומר שגדול הפסדו משכרו:

2 אבל קשה לכעוס וקשה לרצות טובה מעט הימנה שכרו שהוא כועס בקושי מרובה מהפסדו דקשה לרצות יצא הפסדו מועט ברוב שכרו שהוא מרויח כשאינו כועס תדיר:

3 רשע. שמתוך כך בא לידי עון דאמר מר לא תרתח ולא תחטי:

« רש"י על משנה אבות ה׳:י׳ רש"י על משנה אבות ה׳:י״ב »