רש"י על משנה אבות ד׳:ח׳

« רש"י על משנה אבות ד׳:ז׳ רש"י על משנה אבות ד׳:ט׳ »

1 הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תְּהִי דָן יְחִידִי, שֶׁאֵין דָּן יְחִידִי אֶלָּא אֶחָד. וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵן רַשָּׁאִין וְלֹא אָתָּה:

פירוש רש"י על משנה אבות ד׳:ח׳

1 אל תהי דן יחידי. שאע׳׳פ שיחיד מומחה דינו דין גמור מ״מ אל תזקק עצמך לבא לידי כך שאין שום אדם רשאי לדון יחידי אלא הקב׳׳ה שהוא יחיד:

2 ואל תאמר לבעלי הדין קבלו דעתי שהן רשאין לעשות כדבריך אם הם רוצים ולא אתה רשאי להכריחם בעל כרחם. פ״א אל תאמר קבלו דעתי אם הוא דיין אחד שיושב בין שני בעלי דינין אינו יכול לומר אותו הדיין קבלו דעתי בעל כרחכם אף על פי שאני אחד שהן רשאין בעלי דינין לומר לדיין אי אתה רשאי לומר קבלו דעתי כמו שאמר דהא קי״ל דיני ממונות בשלשה:

« רש"י על משנה אבות ד׳:ז׳ רש"י על משנה אבות ד׳:ט׳ »