רש"י על משנה אבות ד׳:י״א

« רש"י על משנה אבות ד׳:י׳ רש"י על משנה אבות ד׳:י״ב »

12 קידושין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ מוֹרָא וְאֵיזֶהוּ כִּיבּוּד? מוֹרָא – לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעוֹ. כִּיבּוּד – מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא.

13 שם משמואל פתח ↗

ונראה דהנה במשנה פ"ג דאבות שלשה כתרים הם כתר תורה כתר כהונה כתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן, ופירש רש"י והרע"ב שכתר שם טוב הוא מעש"ט, והקשה בדרך חיים למהר"ל שם, למה לא אמר התנא ד' כתרים הם, ועוד הקשה שבמדרש פ' נשא איתא שכתר שם טוב נרמז, במנורה, והנה במקדש הי' כנגד כל הכתרים כלי מרמז על כל כתר כתר, וכבמדרש פ' תרומה, כתר מלכות זה השולחן דכתיב בו זר זהב סביב, כתר כהונה זה המזבח דכתיב בו זר זהב סביב, וכתר תורה זה הארון דכתיב בו זר זהב, ואלו כנגד כתר שם טוב שהיא על גביהן לא הי' זר במקדש, והאריך הרבה בדבר עיי"ש, ובעיקר דברי המדרש נשא צריך פירוש מה ענין כתר שם טוב שהיא מעשים טובים למנורה שהיא כלי אור ורומז לחכמה כאמרם ז"ל הרוצה להחכים ידרים:

14 שבת פתח ↗

וְהַיְינוּ דִּתְנַן, רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָּבֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּימוּהָ בְּיָדְךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן. תָּנָא: לֹא רַבִּי נְהוֹרַאי שְׁמוֹ, אֶלָּא רַבִּי נְחֶמְיָה שְׁמוֹ. וְאָמְרִי לַהּ, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שְׁמוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי? — שֶׁמַּנְהִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה.

11 פרקליט אחד. מליץ יושר שמטהו לזכות וכה״א אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו:

12 קטיגור. לשון קורא תגר:

13 כתריס. מגן להן עליו מפני הפורענות:

14 כל כנסיה. כל קיבוץ:

15 סופה להתקיים. עתידה שתהיה העצה קיימת ומצלחת:

16 ושאינה לשם שמים. עצה שלה בטלה היא:

« רש"י על משנה אבות ד׳:י׳ רש"י על משנה אבות ד׳:י״ב »