רש"י על משנה אבות ג׳:ט״ז

1 הכל נתון בערבון. שהכל ערבים זה לזה כדאמרי' במס' סוטה דף לז. נ״א על כל מעשה יש לו ערב להקב״ה דנשמתו של אדם ערב בכל אבריה זכו זכתה היא לא זכו לא זכתה היא ונדונת:

2 ומצודה פרוסה על החיים. המות שאינו יכול להשמט מיום המיתה ומיום הדין:

3 החנות פתוחה. שכל מי שירצה לשתות יין יכנס לשם כך האדם אם יבא ליטמא פותחין לו:

4 והחנוני מקיף. יין בהקפה באמנה לבני אדם כך הקב״ה ארך אפים לרשעים:

5 והפנקס פתוח. כל שעה לפני החנוני:

6 והיד כותבת. באותו פנקס החשבון של כל או״א על כל פרוטה ופרוטה כמה חייב לו מיינו כך כותבין למעלה בספר הזכרונות על כל חטא וחטא שאדם עושה למטה:

7 והגבאים של החנוני הולכין ומחזירין תמיד אחרי בעלי חובות של חנוני לגבות מכל או״א מעותיו בין מדעתו וכו':

8 נ״א והחנות פתוחה. העולם הזה לפני האדם:

9 והחנוני מקיף. אדון העולם צופה ומביט וכותב בפנקסו:

10 הפנקס. לוח מחופה בשעוה וכותבין בו:

11 והגבאין. אלו שלוחי מקום:

12 נ״א והגבאין מחזירין בכל יום. לביתו שהחנוני בא וגובה חובו בין מדעתו בין שלא מדעתו כך מן השמים כותבין עליו וגובין ממנו לבסוף:

13 ויש להם על מה שיסמוכו. שגובין בדין. נ״א ויש להם לגבאים על מה שיסמוכו שהרי סומכין על החנוני שהזקיקן לכך:

14 והדין דין אמת. בדין הוא לגבות מעותיו של יינות ששתו:

15 והכל מתוקן ליום הדין. נ״א ואעפ״כ הכל מתוקן לסעודה אחד צדיקים ואחד רשעים יש להם חלק לעוה״ב לכירה הגדולה: