רש"י על עבודה זרה ע׳ א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על עבודה זרה ע׳ ×¢×´×:ז׳ רש"י על עבודה זרה ע׳ ×¢×´×:ט׳ »

1 עבודה זרה פתח ↗

וְאִי מִשּׁוּם שַׁבְּתָא, הָאָמַר רָבָא: אֲמַר לִי אִיסּוּר גִּיּוֹרָא, כִּי הֲוֵינַן בְּאַרְמָיוּתַן אָמְרִינַן: יְהוּדָאֵי לָא מְנַטְּרִי שַׁבְּתָא, דְּאִי מְנַטְּרִי שַׁבְּתָא כַּמָּה כִּיסֵי קָא מִשְׁתַּכְחִי בְּשׁוּקָא. וְלָא יָדַעְנָא דִּסְבִירָא לַן כְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: הַמּוֹצֵא כִּיס בְּשַׁבָּת מוֹלִיכוֹ פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת.

2 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

לג שם. פחות פחות מד"א. כתב רי"ו בח"ו מוליכו פחות פחות מד"א שאמרו חז"ל בכל מקום צריך לישב בכל פחות מד"א שאם לא ישב אעפ"י שעמד ולא הלך בכל פחות מד"א חייב שאעפ"י שעמד הליכה אחת היא ואפי' בכרמלית או בשדה חייב מלקות מדרבנן עכ"ל. וכ"כ בכלבו. ב"י. ט"ז סק"ד. מיהו לקמן סי' שמ"ח משמע בטור דעמידה מפסקת. ובהלכות רשיות כתב הכלבו דכל שעומד לפוש הוי כישיבה וכל שעומד לתקן המשוי הוי כהליכה. ד"מ או' א' וכ"כ רש"י בע"ז דף ע' ע"א דבעומד לפוש סגי. והב"ד מ"א סק"ט. וכ"כ א"ר או' י"ד בשם כמה פו' וכן דעת התו"ש או' ט"ז. והלבוש כתב שילך פחות מד"א ויניחנו על הקרקע ויחזור ויגביהנו או ישב בעצמו ויחזור ויעמוד ואם לא עשה כן אלא עמד וחזר והלך י"א שמלקין אותו מדרבנן ולא מה"ת שאין זה נקרא הנחה גמורה יעו"ש. וע"כ נראה כיון דאיכא פלוגתא בזה יש ליזהר במקום שאפשר. וכ"כ הר"ז או' י"א:

8 ואי משום שבתא - וא"ת דסמכא דעתיה דעובד כוכבים משום דלא אתי ישראל בשבתא האמר לי איסור גיורא כו':

9 פחות פחות מד' אמות - ועומד לפוש וליכא עקירה מתחילת ד' לסוף ארבע:

« רש"י על עבודה זרה ע׳ ×¢×´×:ז׳ רש"י על עבודה זרה ע׳ ×¢×´×:ט׳ »