רש"י על עבודה זרה ב׳ ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על עבודה זרה ב׳ ע״א:ח׳ רש"י על עבודה זרה ב׳ ע״ב:ב׳ »

1 וְסוֹפְרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים״, וְאֵין ״לְאוֹם״ אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְאֹם מִלְּאֹם יֶאֱמָץ״. וּמִי אִיכָּא עִרְבּוּבְיָא קַמֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיעַרְבְּבוּ אִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, דְּלִישְׁמְעוּ מַאי דְּאָמַר לְהוּ.

פירוש רש"י על עבודה זרה ב׳ ב:א׳

1 וסופריה - וחכמיה:

2 לאום - מלכות כשהיא לבדה:

3 ולאום מלאום - מתרגמינא ומלכו ממלכו ועוד יאמץ לא שייך אלא במלכות. וס"ת מסיפיה דקרא נפקא לן לקמן מי בכם יגיד זאת:

4 ומי איכא ערבוביא קמיה - והלא כולם נסקרין בסקירה אחת שנאמר היוצר יחד לבם כדאמר בר"ה דף יח.:

5 ומשני דלא ליערבבו אינהו - לדידיה לא מהניא ערבוביא אבל לדידהו מהניא ערבוביא דמבלבלי ומסתתמי טענותיהם:

« רש"י על עבודה זרה ב׳ ע״א:ח׳ רש"י על עבודה זרה ב׳ ע״ב:ב׳ »