רש"י על ערכין ז׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ערכין ז׳ ע״ב:א׳ רש"י על ערכין ז׳ ע״ב:ו׳ »

5 אָמַר רַב: בְּפֵאָה נׇכְרִית, טַעְמָא דְּאָמְרָה ״תְּנוּ״, הָא לֹא אָמְרָה ״תְּנוּ״ — גּוּפַהּ הוּא וּמִיתְּסַר.

פירוש רש"י על ערכין ז׳ ב:ה׳

5 נהנין בשערה - רגילות היו נשים כששערן מועט לקשור שיער נשים נכריות לשערן והוא פיאה נכרית:

6 פיאה - קליעה:

7 בפיאה נכרית - לאו שערה ממש קאמר אלא שהיתה לה פיאה משיער אשה אחרת קשורה לשערה דרגילות היו נשים כששערן מועט לקשור שיער נשים נכריות לשערן והוא פיאה נכרית ואמרה תנו אותה לבתי וקמ"ל מתני' דאע"ג דקשורה לה כיון דאמרה תנו גליא דעתה דלא ניחא לה דתיהוי כגופה לאיתסורי בהדיה וכנטולה מחיים דמיא:

« רש"י על ערכין ז׳ ע״ב:א׳ רש"י על ערכין ז׳ ע״ב:ו׳ »