רש"י על ערכין ז׳ ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור ערכין ז׳ ב:י״א
11 תָּנֵי לֵוִי כְּוָותֵיהּ דְּרַב, תָּנֵי לֵוִי כְּוָותֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק. תָּנֵי לֵוִי כְּוָותֵיהּ דְּרַב: הָאִשָּׁה שֶׁיּוֹצְאָה לֵיהָרֵג וְאָמְרָה: ״תְּנוּ שְׂעָרִי לְבִתִּי״ — נוֹתְנִין, מֵתָה — אֵין נוֹתְנִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמֵּת אָסוּר בַּהֲנָאָה.
פירוש רש"י על ערכין ז׳ ב:י״א
11 תני לוי כוותיה דרב - דמוקים לה בדאמרה תנו ובפיאה נכרית:
12 מתה - ולא אמרה תנו אין נותנין כו':
13 מת אסור בהנאה - דכתיב ותמת שם מרים וגמר שם שם מעגלה ערופה במסכת ע"ז באין מעמידין ע"ז דף כט::