רש"י על ערכין ז׳ א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ערכין ז׳ ע״א:ו׳ רש"י על ערכין ז׳ ע״א:ח׳ »

7 תָּנוּ רַבָּנַן: הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג — מַזִּין עָלָיו מִדַּם חַטָּאתוֹ וּמִדַּם אֲשָׁמוֹ, חָטָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה — אֵין נִזְקָקִין לוֹ. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ.

פירוש רש"י על ערכין ז׳ א:ז׳

7 מזין עליו - זורקין בשבילו דם חטאתו ואשמו ולא הויא כחטאת שמתו בעליה כל זמן שלא נהרג:

8 חטא - בשוגג באותה שעה שיצא ליהרג כגון שראה חלב וכסבור שומן הוא ואכלו:

9 אין נזקקין לו - שיפריש קרבן ליקרב:

10 מפני שאין מענין את דינו - שימתינו מלהורגו עד שישחטו הזבח ויזרק הדם שעינוי הדין הוא:

« רש"י על ערכין ז׳ ע״א:ו׳ רש"י על ערכין ז׳ ע״א:ח׳ »