רש"י על ערכין ו׳ א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ערכין ו׳ ע״א:ד׳ רש"י על ערכין ו׳ ע״א:ו׳ »

5 אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גּוֹי שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה מִכִּרְיוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִי בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרִישָׁהּ — תִּינָּתֵן לַכֹּהֵן, וְאִם לָאו — טְעוּנָה גְּנִיזָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם.

פירוש רש"י על ערכין ו׳ א:ה׳

5 מכריו - של תבואת עצמו:

6 אם אמר בדעת ישראל הפרשתיה - שלמקום שתרומת ישראל הולכת תלך זו. ל"א שישראל אמר לי להפרישה וראשון שמעתי:

7 טעונה גניזה - ואסורה בהנאה דחיישינן שמא בלבו לשמים לשם הקדש הילכך יגנז. ובזמן הזה עסקינן דהקדש אסור בהנאה כדתניא בכורות דף נג. אין מקדישים ואין מעריכין בזמן הזה ואם הקדיש בהמה תיעקר פירות כסות וכלים ירקבו:

« רש"י על ערכין ו׳ ע״א:ד׳ רש"י על ערכין ו׳ ע״א:ו׳ »