רש"י על ערכין כ״ב ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על ערכין כ״ב ע״ב:ט׳ רש"י על ערכין כ״ב ע״ב:י״ב »

11 אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: אֵין נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִין, וְאִם אָמַר: ״תְּנוּ״ — נִזְקָקִין. ״שָׂדֶה זוֹ״ וּ״מָנֶה זוֹ״ — נִזְקָקִין וְאֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, ״שָׂדֶה״ סְתָם וּ״מָנֶה״ סְתָם — נִזְקָקִין וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס.

פירוש רש"י על ערכין כ״ב ב:י״א

11 ואם אמר - אביהן תנו נזקקין:

12 שדה זו ומנה זו - אם אמר תנו שדה זו לפלוני בחובו או מנה זו נזקקין ליתן לו ואין צריך להעמיד אפוטרופוס ליתומים על כך:

13 שדה סתם ומנה סתם נזקקין ומעמידין אפוטרופוס - ליתומין לברור להן חלק יפה ולהגבות את זה מן הזיבורית:

« רש"י על ערכין כ״ב ע״ב:ט׳ רש"י על ערכין כ״ב ע״ב:י״ב »