רשב"ם על ויקרא כ״ה

1 בהר סיני - קודם שהוקם אהל מועד.

1 ושבתה - לשון ביטול.

1 ואספת - שלא תפקיר.

1 ושבתם איש אל אחזתו - לירושתו. כמו שמפורש לפנינו שהמוכר שדה חוזר לו בחנם ביובל.

2 ואיש אל משפחתו - עבד עברי חוזר חפשי ביובל.

1 נזריה - גידולי ענבים שנשרו לא תבצרו. וכן ספיחים בתבואה.

1 מן השדה תאכלו - ולא מן הנאסף אל הבית שאסור לאוספו.

1 כי מספר תבואת - שעד היובל הוא מוכר לך ולא גוף הקרקע.

1 לשלש השנים - לפי הפשט: זריעת ששית תפרנס ששית ושביעית. ושמיני יזרעו ויאכלו מתבואת ששית עד תחלת תשיעית, שיתפרנסו מתבואה הנזרעת בשמינית.

1 גאולה תתנו לארץ - אם ירצה המוכר לפדותה לפני היובל.

1 והשיב את העודף - מן השנים עד היובל, שלא אכל עדיין.

2 העודף - המעדיף תדע על שנים שאכל כבר.

1 ואשר יגאל מן הלוים - כמו שנאמר: גאולת עולם תהיה ללוים, והוא ירצה לגאול ואין לו במה לגאול.

2 ויצא ממכר בית וגו' - כלומר: תשוב לו בחנם.

1 ושדה מגרש - כמפורש באלה מסעי.

1 עבדת עבד - לרדותו בפרך כעבד כנען.

1 או לעקר - שנעקר מזה המלכות רחוק מארצכם, לא תושב ולא גר ולא גוי ואזרח.