רשב"ם על ויקרא א׳:ט״ו

1 ומלק - חכמים פירשו היאך, מדכתיב: ומלק את ראשו - ולא כתיב ומלק אותו, כמו שכתוב: ושחט אותו. פירש דונש: כי ראיה הוא לדברי רבותינו שראו עבודת בית המקדש, כי הוא חותך בצפורנו שדרה ומפרקת מאחריו, עד שמגיע לצואר ויורד וקוצץ עד שמגיע לסימנין וקוצצן.

2 ונמצה - בדבר רך ראוי לומר כן, כדכתיב: את קובעת כוס התערלה שתית מצית. אך שמריה ימצו.