1קדשים תהיו - מפני שהרבה מצות הוזהרו להתקדש ולשמור.1ואת שבתותי תשמרו - כשם שבעשרת הדברות נאמר כיבוד ואם אצל שמירת שבת, שהושוו כבודם לכבוד המקום, אף כאן סמכן הכתוב לפי פשוטו.1לרצונכם - שיהא תמים לסמיכה ולכל משפטיו של קרבן וכמו שמפרש והולך.1ואם האכל יאכל - במחשב לאוכלו חוץ ממקומו פירשו חכמים.1לא תעולל - פאה משמע כדכתיב: עולל יעוללו כגפן.1לא תגנבו - ממון.2ולא תכחשו - כפירת הממון המופקד בידו, כדכתיב: וכחש בה.3ולא תשקרו - ממון שהלוהו.1ולא תשבעו - אפילו בלא כפירת ממון.1לא תעשק - עושק שכר שכיר ומטי גר.2ולא תגזול - כעין ויגזול את החנית מידו.3ולא תלין - שכיר לילה.1לא תקלל חרש - בהווה דבר הכתוב. וטעמו ברי"ש כי משקל דגש הוא. כמו עִוֵּר גִּבֵּן.1לא תלך רכיל - המחזר בעיירות מהלך לומר לשון הרע מזה אל זה. ותרגום: לא תיכול קורצין. לא תכריז רכילות. וכן בדניאל: אכלו קורציהון דיהודאי. הכריזו. וכן: ירעם משמים מתורגם: אכלי מן שמיא. לשון השמעת קול.2לא תעמוד על דם רעך - לא תעמוד מנגד, אלא ניתן להצילו בנפשו של רודף.1לא תשנא את אחיך בלבבך - אם גמלך רעה לא תתראה לפניו כאוהב. ובקרבו ישים אורבו לא טוב, אל תשנאהו בלבך אלא -2הוכח - תוכיחהו על מה שעשה ומתוך כך יהיה שלום.3ולא תשא עליו חטא - בלבבך.1לא תקום - לגמול לו רעה תחת רעה.2ולא תטר - אפילו בלבבך אלא עבור על מדתך.3ואהבת לרעך כמוך - רעך הוא אם טוב הוא, אבל לא אם הוא רשע, כדכתיב: יראת ה' שנאת רע.1בהמתך לא תרביע כלאים - לפי דרך ארץ ותשובת המינין: כשם שצוה הכתוב שכל אחד ואחד יוציא פרי למינהו במעשה בראשית, כך צוה להנהיג את העולם בבהמות בשדות ואילנות וגם בחרישת שור וחמור, שהם שני מינים. וגם בצמר ופשתים, אחר שזה מין בהמות וזה מין קרקע וגידוליו. ולמינים אמרתי: הצמר צבוע והפשתן אינו צבוע וקפיד בבגד של שני מראות והודו לי.1נחרפת - מסורה ומיוחדת לעבד עברי: אם אדוניו יתן לו אשה. ודומה לו: עם חרף נפשו למות מסר נפשו. וגם בתרגום.2לא נפדתה - שאינה משוחררת ואיננה כאשת איש לידון בחנק.3בקרת תהיה - כמו: לא יבקר הכהן, כן פתרוהו דונ"ש ומנחם. יחקרו ב"ד אם לא חופשה לא יחייבוהו מיתה כאשת איש.1וערלתם - לשון סתימה ואטימה והרחקה. ערלה אזנם. ערל לב. שתה גם אתה והערל.1קודש הלולים - קדש כמעשר שני לאוכלו בירושלים ולהלל לבורא, שכן מצינו במעשר שני שיאכלוהו: במקום אשר יבחר למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים.1להוסיף לכם תבואתו - לכך תזכו אם תעשו כאשר צויתי.1לא תאכלו על הדם - לפי פשוטו: דבר הלמד מענינו.2לא תנחשו ולא תעוננו - אף זה יעשו כחקות הגוים שאוכלים על קבר ההרוג לשם מכשפות שלא ינקום, או מכשפות אחר כעין שאנו אומרים במסמר מן הצלוב. ורבותינו דרשוהו בכמה ענינים במסכת סנהדרין.1להזנותה - זנות של פנויה להיות כקדשה.1במדה - במדת קרקע.2ובמשורה - מדת הלח, כמו שאמרו: ומים במשורה תשתה.1יהין - מדת הלח.