רשב"ם על בבא בתרא צ״ח א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא צ״ח א:ה׳
5 אָמַר רָבָא: מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ, דְּקָתָנֵי: אִם יָדוּעַ שֶׁיֵּינוֹ מַחְמִיץ – הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת. אַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: לָא אִיבְּעִי לָךְ לְשַׁהוֹיֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ דַּאֲמַר לֵיהּ לְמִקְפָּה? שְׁמַע מִינַּהּ.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא צ״ח א:ה׳
5 אמאי - הוה ליה מקח טעות:
6 לימא ליה לא איבעי לך לשהויי - דהא רובא לאו לשהויי זבני:
7 אלא לאו שמע מינה דאמר ליה למקפה - וה"ה לרישא והיינו טעמא דברישא פטור מוכר דאיכא למימר קנקנים דלוקח גרמו ובסיפא חייב הואיל וידוע שיינו רגיל להחמיץ כל שנה: