רשב"ם על בבא בתרא פ״ז א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא פ״ז א:ה׳
5 וְאִם הָיָה מְחוּבָּר בְּקַרְקַע, וְתָלַשׁ כׇּל שֶׁהוּא – קָנָה. מִשּׁוּם דְּתָלַשׁ כׇּל שֶׁהוּא – קָנָה?! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאָמַר לֵיהּ: לֵךְ, יַפֵּה לְךָ קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא, וְקָנֵי כֹּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא פ״ז א:ה׳
5 ומתמהין משום דתלש כל שהוא - מן הפשתן קנה כל השאר המחובר בקרקע ואמאי מי קני האי במשיכה דהאיך:
6 דא"ל - מוכר ללוקח:
7 לך ויפה לך קרקע כל שהוא - כך כתוב בספרים ישנים כלומר לך והחזק בקרקע לקנות פשתן המחובר בה דקרקע נקנה בחזקה וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ואתא מתני' לאשמועינן דחזקת קרקע מהני לפשתן ואע"ג דלא זבין ליה ארעא ואשמועינן נמי חזקה קלה דבלקיטת הפשתן מקצתו יכול לקנות השאר המחובר וכגון דא"ל המוכר לקט מן הפשתן עצמו קצת ויתייפה הקרקע ויהיה נקי לחרישה כדאמרינן בחזקת הבתים לעיל בבא בתרא דף נד. האי מאן דזכי זיכיא אדעתא דארעא קני וה"נ אם לקט מן הפשתן קצת ונתכוין לקנות הקרקע קני לה לקנות כל מה שעליה כן נראה בעיני: