רשב"ם על בבא בתרא ע״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא ע״ה א:ב׳
2 כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁלִּוְיָתָן רָעֵב, מוֹצִיא הֶבֶל מִפִּיו וּמַרְתִּיחַ כׇּל מֵימוֹת שֶׁבַּמְּצוּלָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה״. וְאִלְמָלֵא מַכְנִיס רֹאשׁוֹ לְגַן עֵדֶן – אֵין כׇּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בְּרֵיחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָם יָשִׂים כְּמֶרְקָחָה״.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא ע״ה א:ב׳
2 מפני ריחו - שמתוך שיש לו הבל וחמימות הרבה יוצא ריח קשה:
3 כמרקחה - כבשמים כמו רוקח מרקחת שמות ל מתוך שהכניס ראשו לגן עדן: