רשב"ם על בבא בתרא מ״ח ב:ד׳

4 והלכתא בכולהו הוו זביניה זביני ואפי' בשדה זו - ולא ארצי זוזי ולא הוה ליה לאישתמוטי דהוי אונס גמור וכגון דאמר רוצה אני:

5 דהא אשה - כשמכריחה אדם לקבל קדושיו ולהתקדש לו:

6 כשדה זו דמיא - שאינו חפץ כי אם בה:

7 ואמר אמימר - כלומר קיימא לן הכי:

8 תליוה וקדיש - קבלה קדושין קדושיה קדושין דדמי לזביני שמוכרת עצמה לזה: