רשב"ם על בבא בתרא מ׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא מ׳ ב:ו׳
6 דְּהָהוּא גַּבְרָא דַּאֲזַל לְקַדּוֹשֵׁי אִתְּתָא, אֲמַרָה לֵיהּ: ״אִי כָּתְבַתְּ לִי כּוּלְּהוּ נִכְסָיךְ – הָוֵינָא לָךְ, וְאִי לָא – לָא הָוֵינָא לָךְ״. אֲזַל כַּתְבֵיהּ לַהּ לְכוּלְּהוּ נִכְסֵי. אֲתָא בְּרֵיהּ קַשִּׁישָׁא, אֲמַר לֵיהּ: ״וְהָהוּא גַּבְרָא – מָה תִּהְוֵי עֲלֵיהּ?״ אֲמַר לְהוּ לְסָהֲדֵי: ״זִילוּ אִטַּמּוּרוּ בַּעֲבַר יַמִּינָא, וְכִתְבוּ לֵיהּ״. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: לָא מָר קְנָה, וְלָא מָר קְנָה.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא מ׳ ב:ו׳
6 אתא בריה קשישא - קודם כתיבת השטר לאשה:
7 אמר להו לסהדי - קודם שנכתב שטר האשה:
8 זילו איטמורו בעבר ימינא - באותו מקום:
9 וכתבו ליה - לבני ויקדם שטרו ויגבה הכל:
10 לא מר קנה - הבן משום דהויא טמירתא:
11 ולא מר קנה - האשה משום דטמירתא הויא לה מודעא לבטלה: