רשב"ם על בבא בתרא ל״ג א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא ל״ג א:ב׳
2 אָמֵינָא: אִי מַהְדַּרְנָא לַהּ אַרְעָא לְיַתְמֵי, וְאָמֵינָא דְּאִית לִי זוּזִי אַחֲרִינֵי גַּבֵּי דַּאֲבוּכוֹן – אֲמוּר רַבָּנַן: הַבָּא לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים – לֹא יִפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. אֶלָּא אֶכְבְּשֵׁיהּ לִשְׁטַר מַשְׁכַּנְתָּא, וְאוֹכְלַהּ שִׁיעוּר זוּזֵי, דְּמִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵינָא אָמֵינָא לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי – מְהֵימַנָּא, כִּי אָמֵינָא דְּאִית לִי זוּזִי גַּבַּיְיכוּ – מְהֵימַנְנָא.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא ל״ג א:ב׳
2 אכבשה - אעלים אותה:
3 לקוחה היא בידי - דהא אכלתיה שני חזקה בחיי אבוהון:
4 מהימננא - בלא שבועה דאין נשבעין על הקרקעות ועוד דחזקת שלש שנים במקום שטר קיימא: