רשב"ם על בבא בתרא קס״ח א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא קס״ח א:ד׳
4 וְהַבַּעַל נוֹתֵן שָׂכָר וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״וְכָתַב״ ״וְנָתַן״. וְהָאִידָּנָא דְּלָא עָבְדִינַן הָכִי, שַׁדְיוּהוּ רַבָּנַן אַאִשָּׁה כִּי הֵיכִי דְּלָא לְשַׁהֲיֵיהּ.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא קס״ח א:ד׳
4 ה"ג מאי טעמא דאמר קרא וכתב ונתן:
5 והאידנא דלא עבדינן הכי כו' - אלא נהגו שהאשה נותנת שכר:
6 דלא נשהייה - בשביל השכר שאינו רוצה ליתן ותתעגן:
7 איידי דתנא רישא כו' לא גרסינן ושיבוש הוא ויש מפרשים דאשובר קאי ולמימרא דאיהי יהבה השכר ולא הבעל ואיידי דתנא רישא בדידיה משום גט שהבעל נותן שכר תנא נמי בדידיה גבי שובר ולאו דוקא ואין זה שיטת גמרא למיתניה בדידיה שיקרא משום רישא: