רשב"ם על בבא בתרא קמ״ב א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא קמ״ב א:ג׳
3 אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: גֵּר שֶׁמֵּת, וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל נְכָסָיו, וְשָׁמְעוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אוֹ שֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת – חַיָּיבִין לְהַחֲזִיר. הֶחְזִירוּ הַכֹּל, וְאַחַר כָּךְ שָׁמְעוּ שֶׁמֵּת בְּנוֹ אוֹ שֶׁהִפִּילָה אִשְׁתּוֹ – הֶחְזִיק בַּשְּׁנִיָּה, קָנָה; וּבָרִאשׁוֹנָה, לֹא קָנָה.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא קמ״ב א:ג׳
3 ובזבזו - החזיקו כל איש ואיש מה שמצא בזזו איש לו:
4 חייב להחזיר כיון דאשתו מעוברת עובר יורש הוי אלמא המזכה לעובר קנה:
5 או שהפילה אשתו - וחזרו ישראל והחזיקו בנכסיו:
6 החזיק בשניה - אחר שמת הבן או העובר קנה דהשתא ליכא עוד שום יורש:
7 בראשונה לא קנה - דאיגלאי מילתא שהיה לו בן או עובר ואע"ג דסוף סוף מת העובר בבטן ולא יצא לאויר העולם כיורש גמור חשיב ליה ומרע לחזקת מחזיקי ראשונה אלמא עובר יורש כרב ששת: