רשב"ם על בבא בתרא קל״ב א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא קל״ב א:ט׳
9 וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת בְּנוֹ, וְעָמַד וְכָתַב כׇּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים, וְאַחַר כָּךְ בָּא בְּנוֹ – מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵין מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה – שֶׁאִילּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ קַיָּים, לֹא כְּתָבָן. וְאָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא קל״ב א:ט׳
9 מתנתו מתנה - שהרי לא פירש בשעת מתנה בשביל שאני סבור שמת בני אני נותן מתנה זו:
10 יודע - היינו אומדנא אע"פ שלא פירש נמי כמי שפירש דמי: