רשב"ם על בבא בתרא קכ״ט א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רשב"ם על בבא בתרא קכ״ח ע״ב:י״א רשב"ם על בבא בתרא קכ״ט ע״א:ב׳ »

1 סנהדרין פתח ↗

וְאַמַּאי? הָוֵה לֵיהּ שְׁלִישִׁי בְּרִאשׁוֹן, וַאֲנַן שֵׁנִי בְּשֵׁנִי תְּנַן, שְׁנֵי בְּרִאשׁוֹן תְּנַן, שְׁלִישִׁי בְּרִאשׁוֹן לָא תְּנַן!

2 שערי תורת בבל פתח ↗

קכט רע"א רשב"ם ד"ה אי מדמר וכו' והך דרשה דמר זוטרא בתר הכי הואי וכו'.—דבריו אינם נכונים, דמר זוטרא קשיש גם מרב אשי עי' ב"מ טז א תוס' ד"ה ארצי, אלא שקושית התלמוד כאן היא על המסדר שהיה לפניו, שכבר פסק דלית הלכתא כמר בר רב אשי, וגם סידר הוא שדרש מר זוטרא הלכתא ככל הני שמעתתא כדשלח ליה ר' אבא וכו'. וכעין זה כתבתי לעיל ז א, וכעין זה יש בשבועות לו א "תרתי למה לי", שהמעיין שם ימצא שהקושיא אינה אלא על מסדר התלמוד שקדם לו. ונראה שקושיות הללו מרבנן סבוראי הן. וע"ע כתובות כב א וסנהדרין ל ע"א.

1 אי לאפוקי מדרבא - דאמר אף בראשון והלא מוסיף הוא על דברי ר' אבא דאמר שלישי בשני כשר ואתא איהו למימר דאף בראשון ואיכא למימר דאפי' ר' אבא מודה והיא גופה אצטריך לר' אבא לאשמועי' דשלישי בשני כשר דאיכא למ"ד בסנהדרין פסול בפרק זה בורר סנהדרין דף כח. ולאו למידק מינה הא שלישי בראשון פסול דדלמא עובדא הוה בשלישי בשני ושלח ליה דכשר:

2 אי מדמר בר רב אשי - דאכשר באבא דאבא הא כבר איפסיק דלית הלכתא כותיה כדאמרי' לעיל והך דרשה דמר זוטרא בתר הכי הואי והכי נמי הויא דמר בר רב אשי תוספת אלא דעדיפא מינה קא פריך:

« רשב"ם על בבא בתרא קכ״ח ע״ב:י״א רשב"ם על בבא בתרא קכ״ט ע״א:ב׳ »