רשב"ם על בבא בתרא קכ״ז א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא קכ״ז א:ד׳
4 מֵיתִיבִי: הַמַּפֶּלֶת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס – תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵיבָה. תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁרֵבְיָא! תְּיוּבְתָּא.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא קכ״ז א:ד׳
4 המפלת טומטום - וכל זמן שלא נקרע מספקינן ליה בזכר ובנקבה:
5 אנדרוגינוס - שיש לו זכרות ונקבות:
6 תשב לזכר - ימי טוהר דזכר וימי טומאה דנקבה שתטמא שבועיים משעת לידתה אפי' אם לא תראה דם ומשבועיים ואילך תשב על דמי טהרה אם תראה דם עד ארבעים ללידתה דהיינו ל"ג ימי טוהר דזכר חסר ז' ימים שמנתה שבועיים לטומאה מספק:
7 תיובתא דרב שרביא - דכלל כלל לא חשיב לה יולדת לא לטומאה ולא לטהרה: