רשב"ם על בבא בתרא ק״ז ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא ק״ז ב:ה׳
5 אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. אָמַר רַב אָשֵׁי: טַעְמָא דַּאֲחֵרִים לָא יָדְעִינַן, הִלְכְתָא עָבְדִינַן כְּווֹתַיְיהוּ?! תָּנוּ דַּיָּינֵי גוֹלָה: עוֹשִׂין שׁוּמָא בֵּינֵיהֶן, וּמְשַׁלְּשִׁין. אָמַר רַב הוּנָא: הִלְכְתָא כְּדַיָּינֵי גוֹלָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: טַעְמָא דְּדַיָּינֵי גוֹלָה לָא יָדְעִינַן, הִלְכְתָא עָבְדִינַן כְּווֹתַיְיהוּ?!
פירוש רשב"ם על בבא בתרא ק״ז ב:ה׳
5 טעמא דאחרים לא ידעינן - דלא מסתבר טעמייהו הלכתא עבדינן כוותייהו בתמיה אלא הלכתא עבדינן כת"ק דאמר תידון במנה:
6 ה"ג תנו דייני גולה עושין שומא כו' - סתם ברייתא שונין כאחרים והכי גרסי' לה בפירושי ר' חננאל:
7 דייני גולה - שמואל וקרנא:
8 הלכתא כדייני גולה - דהיינו נמי הלכתא כאחרים ודלמא חדא מכלל דחבירתה איתמר ומשום דמילתא דפשיטא היא דהיינו הך לא חש הגמרא להקשות ולמימר והא אמרה רב הונא חדא זימנא אלא היכא דלא דמו אהדדי הנהו תרתי מילי שפיר שיש שינוי לשונות בין זה לזה והטעמים שוין התם אורחיה דגמרא לפרושי כן נראה בעיני: