מקור זבחים ט׳
1 דּוֹחִין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִים אֵצֶל קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין, וְאֵין דּוֹחִין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין אֵצֶל קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין.
2 אַטּוּ חַטָּאת וְאָשָׁם מִי לָא מִיתְאַכְלִי?!
3 אֶלָּא דּוֹחִין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין לְכׇל אָדָם אֵצֶל קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין לְכׇל אָדָם, וְאֵין דּוֹחִין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין לְכׇל אָדָם אֵצֶל קָדָשִׁים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין לְכׇל אָדָם.
4 רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי אָבִין אָמַר: דּוֹחִין קָדָשִׁים קַלִּים אֵצֶל קָדָשִׁים קַלִּים, וְאֵין דּוֹחִין קָדָשִׁים קַלִּים אֵצֶל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים.
5 מַתְקֵיף לַהּ רַב יִצְחָק בְּרַבִּי סַבְרִיוּ סַבְרִין, אֵימָא: שַׁחְטֵיהּ לְשֵׁם מַעֲשֵׂר – לֶיהֱוֵי מַעֲשֵׂר! לְמַאי הִילְכְתָא? דְּלָא לִיבְעֵי נְסָכִים, וּלְמִלְקֵא עֲלֵיהּ בְּלֹא יִמָּכֵר בְּ״לֹא יִגָּאֵל״.
6 אָמַר קְרָא: ״הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ״ – זֶה מַעֲשֵׂר, וְאֵין אַחֵר מַעֲשֵׂר.
7 אֵימָא: שַׁחְטֵיהּ לְשֵׁם בְּכוֹר – לֶיהֱוֵי כִּבְכוֹר! לְמַאי הִילְכְתָא? דְּלָא לִיבְעֵי נְסָכִים, אִי נָמֵי דְּלִיתְּבֵיהּ לְכֹהֲנִים.
8 בְּכוֹר נָמֵי, ״עֲבָרָה״–״עֲבָרָה״ מִמַּעֲשֵׂר גָּמַר.
9 וְאֵימָא: שַׁחְטֵיהּ לְשֵׁם תְּמוּרָה – לֶיהֱוֵי תְּמוּרָה! לְמַאי הִילְכְתָא? לְמִלְקֵא עֲלֵיהּ, אִי נָמֵי לְמֵיקַם עֲלֵיהּ בְּ״לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל״.
10 אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ״ – זוֹ תְּמוּרָה, וְאֵין אַחֵר תְּמוּרָה.
11 וְאֵימָא: שַׁחְטֵיהּ לְשֵׁם תּוֹדָה – לֶיהֱוֵי כִּי תוֹדָה! לְמַאי הִילְכְתָא? לְהַטְעִינוֹ לֶחֶם.
12 מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּפֶסַח גּוּפֵיהּ לָא בָּעֵי לֶחֶם, וּמוֹתָרוֹ בָּעֵי לֶחֶם?!
13 אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי – מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּפֶסַח גּוּפֵיהּ לָא בָּעֵי נְסָכִים, וּמוֹתָרוֹ בָּעֵי נְסָכִים?!
14 אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמוֹתַר תּוֹדָה עַצְמָהּ – לָא בָּעֵי לֶחֶם, וְאִילּוּ מוֹתָר דְּאָתְיָא לְהוּ מֵעָלְמָא – בָּעֲיָא לֶחֶם?!
15 מַתְקֵיף לַהּ רַב יֵימַר בְּרֵיהּ דְּרַב הִילֵּל: וּמִמַּאי דִּבְמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב? דִּילְמָא בְּמוֹתַר אָשָׁם כְּתִיב!
16 אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״וְאִם מִן הַצֹּאן קׇרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים״ – דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּכׇל הַצֹּאן.
17 מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אָבִין בַּר חִיָּיא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא: בְּכֹל אֲתַר אַתְּ אָמְרַתְּ ״מִן״ – לְהוֹצִיא, וְכָאן ״מִן״ – לְרַבּוֹת!
18 אָמַר רַבִּי מָנִי: הָכָא נָמֵי ״מִן״ לְהוֹצִיא – דְּלָא אָתֵי בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, וְלָא אָתֵי בִּנְקֵיבָה.
19 מַתְקֵיף לַהּ רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּכִי כְּתִיב הַאי – בְּמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב?! וְהָא מִדִּכְתִיב ״אִם כֶּשֶׂב״, ״אִם עֵז״ – מִכְּלָל דְּלָאו בְּמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב!
20 הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״כֶּבֶשׂ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַפֶּסַח לְאַלְיָה.
21 כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִם כֶּבֶשׂ״ – לְרַבּוֹת פֶּסַח שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ; וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת פֶּסַח – לְכׇל מִצְוַת שְׁלָמִים, שֶׁיִּטָּעֲנוּ סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִם עֵז״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן, לִימֵּד עַל הָעֵז שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה אַלְיָה.
22 וְהָא – מֵהָכָא נָפְקָא?! מִדַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל נָפְקָא, דְּאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: ״וְאִם מִן הַצֹּאן קׇרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים״ – דָּבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן יְהֵא לְזֶבַח שְׁלָמִים!
23 וְאַכַּתִּי מִדְּרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ נָפְקָא! דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִנַּיִן לְמוֹתַר פֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״. וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים! אֶלָּא מִכָּאן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁיְּהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר; וּמַאי נִיהוּ – שְׁלָמִים.
24 אֶלָּא תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי,
25 חַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ, וְחַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, וְחַד לְלֹא עִיבְּרָה לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ.
26 וּצְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד, הֲוָה אָמֵינָא: הֵיכָא דְּעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וּזְמַנּוֹ – דְּאִידְּחִי מִפֶּסַח לִגְמָרֵי; אֲבָל עִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, דַּחֲזֵי לְפֶסַח שֵׁנִי – אֵימָא לָא.
27 וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי תַּרְתֵּי – מִשּׁוּם דְּאִידְּחִי לְהוּ מִמִּילְּתַיְיהוּ; אֲבָל הֵיכָא דְּלָא עִבֵּר לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, דַּחֲזֵי לְפֶסַח – אֵימָא לָא; צְרִיכִי.
28 אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשׁוּם חַטַּאת נַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; דְּאָמַר קְרָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַחַטָּאוֹת.
29 יָתֵיב רָבָא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא; אֵיתִיבֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁירוֹת, וְעָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה;
30 לְפִי שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לִזְבָחִים. שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא מַחֲבַת, חֲרֵיבָה לְשֵׁם בְּלוּלָה – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין שֶׁהִיא חֲרֵיבָה;
31 אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵּן – שְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן, זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן.
32 טַעְמָא דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין, הָא אֵין מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין – לָא; אַמַּאי? לֵימָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת!
33 אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ נַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; אֵין כַּפָּרָה לְמֵתִים.
34 וְלֵימָא מֵת בְּעָלְמָא!
35 הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּמֵת; הָא דְּחַי דּוּמְיָא דְּנַחְשׁוֹן – פְּסוּלָה. וּמַאי נִיהוּ? חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע.
36 הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ!
37 אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת כְּנַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; חַטַּאת נַחְשׁוֹן – עוֹלָה הִיא.
38 אִיכָּא דְּאָמַר, אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת נַחְשׁוֹן – פְּסוּלָה; חַטַּאת נַחְשׁוֹן – עוֹלָה הִיא.
39 וְלֵימָא: חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע! עִיקַּר חַטָּאת נָקֵט.
40 אָמַר רַב: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם, לְשֵׁם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה – כְּשֵׁירָה.
41 לְשֵׁם חַטַּאת נָזִיר, לְשֵׁם חַטַּאת מְצוֹרָע – פְּסוּלָה; הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ.
42 בָּעֵי רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כָּרֵת כְּמוֹתָהּ;
43 אוֹ דִילְמָא, אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ?
44 רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי כּוּלְּהוּ לִפְסוּלָא, מַאי טַעְמָא? ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת״ – לְשֵׁם אוֹתָהּ חַטָּאת.
45 אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: בַּעְיָא דְּרָבָא הֵיכִי מַתְנִיתוּ לַהּ?
46 אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים מַתְנֵינַן לַהּ וְהָכִי מַתְנֵינַן לָהּ, אָמַר רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת דָּם וְחַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה – פְּסוּלָה. עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע – כְּשֵׁירָה.
47 וּבָעֲיִין לַהּ הָכִי – בָּעֵי רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כָּרֵת כְּמוֹתָהּ; אוֹ דִילְמָא, אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ?
48 תֵּיקוּ.
49 אִיתְּמַר: שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פְּסוּלָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כְּשֵׁירָה.
50 רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה – מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְיָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל.
51 וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁירָה – אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְלָא יָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל.
52 וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ – דְּאִיתְּמַר:
פירוש רש"ש על זבחים ט׳
1 גמרא ואימא שחטיה לשם תמורה כו' א"נ למיקם עליה בלי"מ ולי"ג. נ"ל למחוק מן א"נ עד ולי"ג:
2 רש"י ד"ה ה"נ. ומיעוטא דמן לבן ב' שנים ולנקבות אתא. כצ"ל:
3 תד"ה למאי נ"מ. תימה כו'. עצ"ק. ול"נ עוד ליישב דהכא קאי למ"ד ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף:
4 תד"ה א"נ. המ"ל נמי דל"ב סמיכה כו'. תימה מדוע חלקו דבריהם דלעיל בד"ה דלא ה"ל למיכלל גם זו. ומרש"ק נראה שמוחק תיבת ומעשר מדבריהם. אבל מפורש במנחות צב במשנה ובברייתא דגם מעשר אינו טעון סמיכה. ואולי משום דלכאורה סמיכה אינה אלא מחיים וא"כ אפי' אם הוא כשלמים לא שייך ביה שוב סמיכה להכי סמכו דבריהם דהכא אחר דבור למאי נ"מ. ולכאורה המ"ל נמי נ"מ בבכור ומעשר שאינן אלא במתנה אחת. ועי' במנחות שם בסוף הדף ובתד"ה שכן:
5 תד"ה ושלמים. האי שלמי פסח הוי ל"ע שנתו ולא זמנו או עברה זמנו ולא שנתו. מה שנדפס בגליון גי' רש"ק נראה שהוא שבוש עי' לקמן:
6 רש"י ד"ה בעיא דרבא. כיון כו'. כצ"ל:
7 תד"ה איתיביה. היינו במידי כו' בחטאת גופיה כו' אבל ש"ק ל"כ בחטאת. עי' לעיל ח ב בתד"ה הלכך כי שם באו דבריהם יותר נכון:
8 תד"ה ושחט. לעיל בפרקין כו'. ובהרע"ב מביא ע"ז קרא דמחטאתו אשר חטא שתהא לשם אותו החטא. ותימה על התוי"ט שלא העיר עליו בזה:
9 תד"ה על מי. מיהו גרע כו'. עיין מש"כ לעיל ז בתד"ה חטאת ותעמוד על כוונתם כאן. ודברי הצ"ק מגומגמין בזה: