מקור זבחים ו׳
1 וְשׁוּתָּפִין לָא מָצוּ מְמִירִין. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא קַנְיָא לְהוּ – אָמוֹרֵי נָמֵי לִימְרוּ!
2 שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״אִם הָמֵר יָמִיר״ – לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ; אֶחָד מֵמִיר וְאֵין שְׁנַיִם מְמִירִין.
3 מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי מַעֲשֵׂר דִּכְתִיב: ״וְאִם גָּאֹל יִגְאַל״ לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ – הָכִי נָמֵי אֶחָד גּוֹאֵל וְאֵין שְׁנַיִם גּוֹאֲלִין?!
4 שָׁאנֵי מַעֲשֵׂר, דְּגַבֵּי אֲבוּהוֹן נָמֵי אִיתֵיהּ בְּשׁוּתָּפוּת.
5 אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַב אָשֵׁי: וּמִינַּהּ – אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קַנְיָא לְהוּ, הַיְינוּ דְּחַד מִיהָא מֵימַר; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא קַנְיָא לְהוּ, הֵיכִי מֵימַר?
6 וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וּמִתְכַּפֵּר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְהַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ – טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ!
7 מִקִּיבְעָא לָא מְכַפְּרָא, מִקּוּפְיָא מְכַפְּרָא.
8 אִיבַּעְיָא לְהוּ: כִּיפְּרוּ עַל מַה שֶּׁבָּאוּ, אוֹ לֹא כִּיפְּרוּ?
9 אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִסְתַּבְּרָא דְּלֹא כִּיפְּרוּ; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּיפְּרוּ, שֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא?
10 וְאֶלָּא מַאי, לֹא כִּיפְּרוּ?! לָמָה הוּא קָרֵב?
11 אָמַר רַב אָשֵׁי, רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לֹא כִּיפְּרוּ – שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ מִכֹּחַ לִשְׁמוֹ קָאָתֵי, וְשֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא – לְכַפֵּר; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כִּיפְּרוּ – שֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא?
12 אִיבַּעְיָא לְהוּ: אַעֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה – מְכַפְּרָא, אוֹ לָא מְכַפְּרָא?
13 מִי אָמְרִינַן מִידֵּי דְּהָוֵה אַחַטָּאת; מָה חַטָּאת – דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה אִין, דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה לָא; אַף הָכָא נָמֵי – דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה אִין, לְאַחַר הַפְרָשָׁה לָא?
14 אוֹ דִלְמָא לָא דָּמְיָא לְחַטָּאת; דְּחַטָּאת – עַל כׇּל חֵטְא וְחֵטְא בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי חֲדָא חַטָּאת, וְהָכָא – כֵּיוָן דְּאִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבֵּיהּ מְכַפְּרָא, אַעֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה נָמֵי מְכַפְּרָא?
15 תָּא שְׁמַע: ״וְסָמַךְ... וְנִרְצָה״ – וְכִי סְמִיכָה מְכַפֶּרֶת?! וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״! אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְסָמַךְ... וְנִרְצָה... לְכַפֵּר״? שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר, וְכִיפֵּר.
16 מַאי לָאו דְּכִיפֵּר – עֲשֵׂה דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה, לֹא כִּיפֵּר – אַעֲשֵׂה דִּסְמִיכָה, דְּהָוֵה לֵיהּ עֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה?
17 אָמַר רָבָא: עֲשֵׂה דִּסְמִיכָה קָאָמְרַתְּ?! שָׁאנֵי הָתָם, דְּכֹל כַּמָּה דְּלָא שָׁחֵיט – בַּ״עֲמוֹד וּסְמוֹךְ״ קָאֵי; אֵימַת קָא הָוֵי עֲשֵׂה – לְאַחַר שְׁחִיטָה; לְאַחַר שְׁחִיטָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן.
18 אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא, אֵימָא: כִּיפֵּר – גַּבְרָא,
19 לֹא כִּיפֵּר – קַמֵּי שְׁמַיָּא!
20 מִי לָא תְּנַן: ״וְהַנּוֹתָר בַּשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף וְגוֹ׳ לְכַפֵּר עָלָיו לִפְנֵי ה׳״ – אִם נָתַן, כִּיפֵּר; וְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִּיפֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן; בֵּין נִיתַּן בֵּין שֶׁלֹּא נִיתַּן – כִּיפֵּר, וּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר.
21 מַאי ״כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר״? אִילֵּימָא דְּמִבְּעֵי לְאֵיתוֹיֵי קׇרְבָּן אַחֲרִינָא, הָאָמְרַתְּ: בֵּין נִיתַּן בֵּין לֹא נִיתַּן כִּיפֵּר! אֶלָּא כִּיפֵּר – גַּבְרָא, לֹא כִּיפֵּר – קַמֵּי שְׁמַיָּא; הָכָא נָמֵי כִּיפֵּר כּוּ׳!
22 הָתָם נָמֵי, כִּיפֵּר – מַתַּן בְּהוֹנוֹת, לֹא כִּיפֵּר – מַתְּנוֹת הָרֹאשׁ.
23 תָּא שְׁמַע, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת לָמָה הֵן בָּאִין?
24 כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שְׁלָמִים נִינְהוּ! אֶלָּא שְׂעִירֵי עֲצֶרֶת לָמָה הֵן בָּאִין?
25 עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו.
26 נִזְרַק דָּמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שֵׁנִי לָמָּה קָרֵב? עַל טוּמְאָה שֶׁאוֹרְעָה בֵּין זֶה לָזֶה. אֱמוֹר מֵעַתָּה: רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּךְ הַכָּתוּב.
27 וְהָא הָכָא דַּעֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה, וְקָא מְכַפְּרָא!
28 אִי דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּבַת אַחַת – הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּזֶה אַחַר זֶה.
29 וְלֵיקוֹ וְלֵימָא לֵיהּ לִקְרָא, דְּכִי כְּתִיבָא – בְּזֶה אַחַר זֶה כְּתִיבָא?!
30 אָמַר רַב פָּפָּא: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר קָאָמְרַתְּ?! שָׁאנֵי קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר – דְּלֵב בֵּית דִּין קָמַתְנֶה עֲלֵיהֶן, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל; דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר – סַכִּין מוֹשַׁכְתָּן לְמַה שֶּׁהֵן.
31 אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל לְרַב פָּפָּא: וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן?! הָאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּמִידִין שֶׁלֹּא הוּצְרְכוּ לַצִּבּוּר –
פירוש רש"ש על זבחים ו׳
1 גמרא אמר רבא עשה דסמיכה קאמרת כו'. ק"ל הא רבא גופיה אמר בשבועות יג דמודה רבי בכרת דיומא. ה"נ נימא דעשה דסמיכה דבקרבן גופיה לא מכפר:
2 רש"י ד"ה אם גאל יגאל כו'. כצ"ל:
3 תד"ה אחד. ותימה כו'. עצ"ק. ואנכי מוסיף ע"ד דבריש ערכין ובמנחות נקט הש"ס דעת ר"מ בלשון רבנן וכן בברייתא שם ושם הגי' יורש סומך יורש ממיר סתם ולא נזכר ר"מ:
4 תד"ה מקופיא. לגבי אחיו כו'. כצ"ל צ"ק:
5 תד"ה א"ד. שעיר שלא קרב ברגל זה כו' אע"פ שמרגל שעבר נתכפרו כו' דקאתי האי שעיר ומכפר כו'. כצ"ל:
6 גמרא התם נמי כפר מתן בהונות ל"כ מתנות הראש. עי' פרש"י ותוס'. ולעד"נ לפרש דאף ר"ע מודה דאם נשפך הדם מתנות הראש אינן מעכבות כדמשמע לישנא דקרא והנותר דהיינו אם יש נותר וכדדייק הש"ס ביומא שם וסוגיא דהתם אתיא ככ"ע. וכי פליגי ר"ע וריב"נ היכא דלא נשפך וישנו בעין דלר"ע עדיין מיקרי מחוסר כפרה ואסור לאכול בקדשים וכה"ג אמרי' בפסחים נט ב דהקטר אימורין מעכבין אכילת בשר בדאיתנייהו. אבל אם נטמאו או שאבדו לא ולריב"נ כפר מתן בהונות ומותר לאכול בקדשים אלא שעדיין מצוה מוטלת עליו לתת מתנות הראש:
7 תד"ה לא. והדר מסיק מתן בהונות כו'. כצ"ל: