רש"ש על יומא פ״ד א

1 גמרא קיימתי בעצמי החכמה כו'. כצ"ל בלא וא"ו:

2 גמ' שם ריו"ח כי חש בצפידנא עביד הכי בשבתא ואיתסי. מרש"י ד"ה כמאן משמע דל"ג כ"ז:

3 בסה"ע לא אתרתי דרישא ולמעוטי דסיפא. כצ"ל ותיבת קמייתא למחוק וכן ליתא ברש"י:

4 רש"י ד"ה משחא דגדפא. על צדעיו. נראה דצ"ל על שיניו וכ"פ במס' ע"ז ע"ש:

5 רש"י ד"ה כסא דהרסנא. דגים כו' בשומן שלהן. כצ"ל:

6 רש"י ד"ה ה"ג הנ"מ כו'. אראב"ע משום ר' מתיא ב"ח כו'. לקמן פו איתא דשאל רמב"ח את ראב"ע משמע דתלמידו הוה ולעיל סוף דף נג ובמעילה יז איתא דשאל את רשב"י שהיה אחר דורו של ראב"ע ואיך יאמר כאן משמיה ועי' ביצה כז ולעיל מט וגירסא שלפנינו נכונה. שוב מצאתי באבות דר"נ פרק כ"ט דבד' חלוקי כפרה דלקמן שאל ר' מתיא את רי"ש בן אלעזר הקפר: