רש"ש על יומא ע״ז ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על יומא ע״ז ע״א רש"ש על יומא ע״ח ע״א »

1 שבת פתח ↗

דְּאָמַר רָבָא: לֵיכָּא מִידֵּי דִּבְשַׁבָּת שְׁרֵי וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר, הוֹאִיל דִּבְשַׁבָּת שְׁרֵי — בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נָמֵי שְׁרֵי!

2 יומא פתח ↗

יָכוֹל יַעֲבִירֶנּוּ בְּסִיחוּי — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ״. מַאי ״מֵי שָׂחוּ״ — שִׁיּוּטָא, שֶׁכֵּן קוֹרִין לְשַׁיָּיטָא סַיָּיחָא. יָכוֹל יַעֲבִירֶנּוּ בְּבוּרְנִי קְטַנָּה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט״. יָכוֹל יַעֲבִירֶנּוּ בְּבוּרְנִי גְּדוֹלָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ״. מַאי מַשְׁמַע? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: לָא תֵּזִיל בֵּיהּ בִּסְפִינַת צַיָּידִין וּבוּרְנִי רַבְּתִי לֹא תְּגוּזִינֵּהּ.

1 גמרא אסור לסוך כו' ואם היה חולה כו' סך כדרכו ואינו חושש. והא דלא אסור משום שחיקת סממנים ככל הרפואות דבשלמא בשבת שרי שכן דרך לסוך ולא מוכחא מילתא אבל ביוה"כ הרי סיכה אסורה וצ"ל כדרבא בשבת קיא הואיל דבשבת שרי ביוה"כ נמי שרי. ולפ"ז דמוכח דאמרי' הואיל מתורץ קושיית התוס' שם ד"ה לא ס"ד:

2 גמ' שם יכול יעבירנו בסיחוי ת"ל כו' מי שחו. ועיין פרש"י ור"ל אע"פ שהיו עמוקין כ"כ שראוין לשוט בהם מ"מ כתיב בסיפא דקרא אשר לא יעבר והיינו אפילו ע"י שייטא:

« רש"ש על יומא ע״ז ע״א רש"ש על יומא ע״ח ע״א »