רש"ש על יומא ו׳ ב

1 גמרא דתני ר"ח הזב כו' והמצורעת. עמש"כ בפסחים צג בס"ד:

2 גמ' שם אמר רב תחליפא אבוה דר"ה בר תחליפא. כזה איתא בכריתות כ"ה ב ומחקם הרש"ק. אבל עי' בחולין לח וברש"י שם ד"ה אבוה דבר אבוברם ותראה שלחנם מחקם:

3 תד"ה סיפא. ומעיקרא פריך ליה מברייתא. עי' מהרש"א לקמן בדבור הסמוך ועמש"כ בנדרים כו :

4 תד"ה אלא. כדתנן בריש מס' אהלות ד' טמאים במת כלים במת ואדם בכלים וכלים באדם טמאים טומאת ז' כו'. כצ"ל:

5 תד"ה אמר. מ"מ כיון דלאו כ"י מייתו חד פסח כו' וכ"מ לקמן בסמוך דאילו ש"א כו'. עי' תשו' ש"א סי' ל"ח שהאריך בדבריהם: