רש"ש על יומא ו׳ א

1 גמרא טומאתן בהדיא כתיב בהו האי טומאת ז' כו'. ק"ל דלמא אתי לאשמעינן דל"ת שיעלה לרגלה כדמצריך בר"פ בנות כותים קרא למעוטי זה. ועמש"כ בחגיגה כג ב בס"ד :

2 רש"י ד"ה לא צריכא. ואח"כ הלביש את בניו מכנסים כתונת ומצנפת כו'. בקרא כתיב מצנפת דבניו אחר האבנטים:

3 בא"ד וילבש אותו את המעיל וגו' ואח"כ ויקרב כו'. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה כמאן כר"ע. כשם שגזרו שמטמאה טהרות מעל"ע כו'. כצ"ל:

5 ומה שהקשה המהרש"א אמאי לא תני שמא תמצא ודאי נדה. כבר קדמוהו בזה התוס' בנדה טו ד"ה א"ר ות"י כאן:

6 רש"י ד"ה אלא באחר אחר. כדקתני ואח"כ מטמאה מעל"ע. כצ"ל:

7 תד"ה אמר. וי"ל כו' לאוקמי קרא דואת האבנט שש כו'. כצ"ל:

8 בא"ד כיון דשאר כו' אפוד וחושן. כן הגיה הגרי"פ וכבר קדמו בזה המל"מ בפ"ח מהל' כהמ"ק ה"ב:

9 בא"ד דכתיב בואתה תצוה ואבנט תעשה כו'. כצ"ל: