רש"ש על יבמות ל״א ב

1 תד"ה שלשה. הו"מ למינקט כו'. ולעד"נ דאי הוה נקיט והא' מופנה היה צריך להאריך ולומר מת אחד מן הנשואים ועשה בה מאמר הנשוי השני: