רש"ש על תמורה ו׳ א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על תמורה ה׳ ע״ב רש"ש על תמורה ו׳ ע״ב »

1 תמורה פתח ↗

״נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ״ — זֶה קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ תְּמִימִין לְבֶדֶק הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. תְּיוּבְתָּא דְרָבָא!

2 רש"י פתח ↗

שאני התם דכתיב השב תשיבנו לו - מריבויא דקרא נפקא לן דמחזיר כמה פעמים ולא משכחת לה אלא הכי דמחזיר כלי יום ביום וכלי לילה בלילה ומהכא נפקא דקני. ולאביי ריבויא דקרא לא משמע ליה והשב תשיבנו איצטריך דאי לא כתיב ביה הוה אמינא איבעי ניהדר איבעי לא ניהדר:

1 גמרא ברה"ע ותניא המקדיש תמימין לבד"ה כו'. כ"נ לכאורה להגיה. אבל י"ל דכוון הש"ס למ"ז דפ"ד דשקלים לדברי ר"א ע"ש ועמש"כ בגיטין פה בס"ד:

2 רש"י ד"ה ש"ה דכתיב השב תשיב לו. כצ"ל וכן לקמן:

« רש"ש על תמורה ה׳ ע״ב רש"ש על תמורה ו׳ ע״ב »